Search results

נמצאו 94 תוצאות

פוסטים בבלוג (93)

  • קרוואג'ו - דעה

    לפעמים, מפגש עם אומן או יצירה מכים בנו, זה מה שקרה לי כשהתוודעתי לקרוואג'ו. מעולם לא התלהבתי מהציור האיטלקית של המאה ה-16. הרנסנס הוליד יצירות מופלאות - אבני יסוד של האומנות המערבית; שמות כמו בוטיצ'לי, מיכלאנג'לו ורבים אחרים, אשר מקומם בפנתאון של עולם האומנות מובטח. אבל הקו של ואן גוך, גוגן, מודיליאני ומאגריט קסם לי וריגש אותי הרבה יותר. עד שבמהלך שנה א' בתואר הראשון, הוטלה עלי מטלת כתיבה והיה עלי לנתח יצירת אומנות כלשהי. כך נחשפתי לקרוואג'ו - נסיך האופל של תקופת הבארוק. אינני זוכר מדוע בחרתי דווקא בציור שלו, או מה בחרתי קודם, את היצירה או את האומן; לא ידעתי אפילו מי הוא היה. אבל ככל שהעמקתי בקריאה על-אודות אורח חייו הפרוע והתבוננתי בציוריו, נגלה בפניי סיפורו של אדם. והקו החד, הצבעוניות וההצללה, אך בעיקר ההבעה והתנועתיות של דמויותיו, נשזרו בטבעיות רבה בסיפור חייו. היום נדמה לי שאני מבין מה ריגש אותי אצל קרוואג'ו. כשאני מתבונן ביצירה שלו, עולה בי התחושה כאילו השאיר בה חלק ממנו. חתיכת בשר, פיסה מהנפש ששואפת לשוב אליו. אולי זו הסיבה שבגללה הדמויות שלו נראו לי מתוחות, חסרות מנוח; וכמו איימו לקפוץ החוצה מהבד. ומי יודע, אולי כשמסיטים את המבט, זה מה שקורה? נתן קרוואג'ו, מדוזה, 1595-98, שמן על בד, 48x48 ס"מ, גלריית אופיצי, פירנצה. #קרוואגו #מדוזה #קרווגיו #ציור #בארוק #Artinablink #אומנותכהרףעין #רנסנס

  • וינסנט ואן גוך - דיוקן עצמי עם אוזן חבושה

    וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) צייר את הדיוקן העצמי עם האוזן החבושה באמצע חודש ינואר 1889, כשבוע לאחר שובו לחדרו שבעיר ארל (Arles), מאשפוז בן שבועיים בבית החולים. האומן בן ה-35 התאושש מפציעה חמורה שהסב לעצמו בליל ה-23 בדצמבר, אחרי ויכוח סוער עם ידידו פול גוגן (Paul Gauguin). גוגן הגיע לארל חודשיים קודם לכן כדי להקים יחד עם ואן גוך בית מלאכה בביתו הצהוב שבעיר. אולם חילוקי הדעות בין השניים לא אחרו להופיע. גוגן שהיה שתלטן הפציר בידידו להתרחק מטכניקת ההתבוננות הישירה בטבע לטובת עבודה מבוססת דמיון וסמלים. המזג השונה והגישה האומנותיות המנוגדת של השניים העכירה כל כך את היחסים ביניהם עד שואן גוך, שכבר היה מעט מעורער תקף את גוגן והבריח אותו לצמיתות. מעט ידוע על אותן השעות שבילה ואן גוך בגפו בביתו. אך משערים שעם בוא הליל הוא עמד מול הראי, ובעדינות גדולה חתך את אוזנו בתער. הפציעה הייתה חמורה מאוד, הוא איבד דם רב והיה עליו לספוג אותו סדינים. המסתורין שאופף את אוזנו החתוכה של ואן גוך העלה פרשנויות רבות לאורך השנים. ספרה של ההיסטוריונית ברנדט מרפי (Bernadette Murphy), Van Gogh's Ear The True Story מ-2016 חושף עובדות חדשות. מרפי מראה בין השאר שבניגוד לסברה הרווחת, ואן גוך חתך את אוזנו השמאלית בשלמות ולא רק את התנוך. כך או כך, ואן גוך מתאר את עצמו במקום שמזכיר את בית המלאכה הקטן בקומת הקרקע של הבית הצהוב. מאחוריו עומד כן ציור ועליו בד לבן, כשמנגד תלוי הדפס יפני. ואן גוך החזיק מאות הדפסים יפנים. הוא נמשך מאוד לסגנון. הוא דלה מהם השראה ביצירותיו ואפילו עזב את פריז לדרום צרפת בחיפוש אחר הצבעים הבהירים והסצנות הכפריות שמזכירות אותם. למרות שצילום מעיד כי ההדפס שתלוי מאחורי האומן אכן נתלה בבית המלאכה שלו, ההדפס שבציור לא תואם את המקור בגודלו או במיקומו. רוב הדיוקן, למעט ההדפס שורטט בפחם על הבד ואחר כך נצבע בנגיעות מהירות. המשטחים השונים נצבעו בגוונים שונים ובמשיכות מכחול עבות. עור הפנים והלחיים עוטרו בכתום וסגול, בורוד ובחום. בין 1886-1889, צייר ואן גוך כשלושים וחמישה דיוקנאות עצמיים. בכל דיוקן הוא חשף את עצמו ואת זהותו בפני העולם שבחוץ. בדיוקן זה, שילוב ההיבט הנפשי, זיכרון הכאב והטכניקה הנועזת והמגוונת שלו חישלו וחיזקו את זהותו האומנותית, אולי מפני שמדובר ברגע האפל בחייו. נתן 1. וינסנט ואן גוך, דיוקן עצמי עם אוזן חבושה, 1889, שמן על בד, 65x50 ס"מ, גלריית קורטו, לונדון. Karen Serres. La collection Courtauld: Le parti de l'impressionnisme. Paul Holberton, 2019. Bernadette Murphy. L'oreille de van Gogh. Actes sud, 2017 #ואן_גוך #גוגן #אוזן #דיוקן #Artinablink #אומנותכהרףעין

  • אוולין דה מורגן

    האומנית אוולין דה מורגן (Evelyn De Morgan) פעלה מאמצע המאה ה-19 באנגליה. בסגנונה השתייכה לזרם הפרה-רפאלי (Pre-Raphaelite) - קבוצת אומנים צעירים שפעלה באותה התקופה בבריטניה - ויצירותיה תרמו לקידום הרעיונות האנטי-ממסדיים של התנועה. בעבודותיה, התמקדה דה מורגן בימי הביניים, ביצורים דמיוניים כמו בתולות הים ובמשלים מגוונים. ב-1873, היא הייתה האישה השלישית שהתקבלה לבית הספר סלייד לאומנויות יפות (Slade School of Fine Art) וזכתה במלגה ופרסים על רישומיה ויצירותיה. דה מורגן גם למדה מדודה, האומן ג'ון רודם ספנסר סטנהופ (John Roddam Spencer Stanhope) והוא השפיע מאוד על עיצוב הסגנון החזותי שלה. משנת 1875 היא נהגה לבקרו לעיתים קרובות בביתו שבפירנצה, ושם למדה על אומני הרנסנס המוקדם והמאוחר. השפעת מאסטרים מן המאה ה-15, לרבות בוטיצ'לי, ניכרת בעבודותיה מאותה התקופה ואילך. אך ככל שבסגנונה התעצב, כך היא גם התרחקה מהנושאים ומהסגנון הקלאסי והמסורתי שאליו חונכה בסלייד. בחייה ובבחירותיה המקצועיות, מרדה האומנית בחינוך ובסטריאוטיפים המגדריים של התקופה שהיו מנת חלקה. במשך לימודיה בסלייד למשל, היה מלווה שהסיע אותה עד לבית הספר ובחזרה, אך את הרחוב האחרון שהפריד אותה ממוסד הלימודים, היא התעקשה לצעוד לבדה, עם חומרי העבודה בידיים. ב-1883 פגשה האומנית את הקדר ויליאם דה מורגן (William Frend De Morgan), השניים נישאו כעבור ארבע שנים. השפעתו של ויליאם על סגנונה ניכר ביצירותיה. האהבה והזוגיות, למשל קיבלו מקום גדול יותר בעבודתה, כמו גם מקום המיסטיקה. עבודותיה של דה מורגן ידועות בפירוט הרב שאפיין את הפרה-רפאליטים. רווח בהן השימוש בצבעים בהירים, בסמלים ובמרכיבים מעולם הצומח, והנושאים הדמיוניים והמיתולוגיים שתיארה תואמים את ערכי התנועה. אלא שבסגנונה בלט המרכיב הדתי והמיסטי, קל וחומר אחרי פגישתה עם ויליאם - המאבק בין האור לחושך, בין הטוב לרע ועליית הנפש לאחר המוות למלכות שמיים. שמונה שנים אחרי פטירתה של האומנית ב-1919, הוקמה קרן הנאמנות דה מורגן (De Morgan Foundation) לקידום אומנות, על ידי אחותה של האומנית, וילהלמינה סטירלינג (Wilhelmina Stirling) . שישה עשר ציורים מאוסף הקרן נהרסו ב-1991 ושאר הציורים אשר בבעלות הקרן מוצגים כיום ברחבי בריטניה. נתן 1. אוולין דה מורגן, פלורה, 1894, שמן על בד, 199x88 ס"מ, אוסף דה מורגן, לונדון. https://www.demorgan.org.uk/ Jan March. Pre Raphaelite Sisters. London, England: National Portrait Gallery Publications,2019. #דה_מורגן #פרהרפאלית #רפאל #ציור #אנגליה #אומנית #Artinablink #אומנותכהרףעין #נשים #פרה_רפאליזם #אומנות #אווליןדהמורגן

הצג הכל

עמודים (1)

  • About | Art in a blink

    עולם האומנות הוא מרחב עשיר ומרתק. ראוי שכולנו נתוודע אליו. בואו ונחלוק אותו עם כל מי שחפץ בכך או שטרם זכה להחשף אליו. התשוקה שלי לאומנות התחילה בילדות, בכל מקום שהבטתי בבית היו יצירות וספרי אומנות שונים. בגיל צעיר נהגו לקחת אותי למוזיאונים והתוודעתי לאומנים וליצירות שעיצבו את תרבותנו. במהלך לימודי באוניברסיטה הרעיון לחלוק את תשוקתי נראה לי קרוב מתמיד ופתחתי את עמוד הפייסבוק, היוטיוב והאינסטגרם של אומנות כהרף עין ולבסוף את האתר כדי לעשות זאת. נתן.

הצג הכל