בשנות חייו האחרונות עמל הפסל האוסטרי פרנץ קסאבר מסרשמידט (1736-1783), על סדרת 'ראשי האופי' (Die Characterköpfe): 60-69 ראשים מלאי הבעה עשויים מתכת או בהט.
שנת 1774 היוותה נקודת מפנה בקריירה ובחייו של מסרשמידט. חברו ועמיתו - מורה במחלקת הפיסול של האקדמיה לאמנויות יפות בווינה - הפסל יאקוב כריסטוף שלטרר (1699-1774), הלך לעולמו. מסרשמידט שעבד כעוזר הוראה במשך חמש שנים, קיבל את הבטחת האקדמיה, שבמותו של שלטרר, ימונה למורה במקומו.
אך ההבטחה לא מומשה והתקן ניתן לאקדמאי אחר.
לטענת האקדמיה, מסרשמידט סבל מבעיות נפשיות קשות, ומחשש שיזיק לסובביו, לא קודם. אבל וחפוי ראש, פרש הפסל לעיר הולדתו ויזנשטייג, ומשם לפוז'וני (כיום ברטיסלאבה, סלובקיה). באותה התקופה הייתה הבירה פוז'וני מוקד חשוב באימפריה ההבסבורגית. ועבודותו של מסרשמידט, שהיה בעברו פסל בחצר הקיסרית, עוררה עניין רב בכל האזור.
עניין שגבר בזכות סדרת הראשים חסרת התקדים שעליה התחיל לעבוד באותה העת. על הפרצופים הצטיירו העוויות שונות: הבעות בחלקן מאולצות - לעיתים אפילו מגוחכות. אותם פרצופים ייחודיים (שפוסלו ככל הנראה בהשראת פרצופו של מסרשמידט) העסיקו אותו עד סוף ימיו. מסופר שבשביל לתאר את ההבעות במדוייק, נהג מסרשמידט לעמוד מול הראי ולצבוט את עצמו בחוזקה כדי לראות כיצד אלו נוצרות על פניו.
בראשית המאה ה-20, זמן רב אחרי מותו של מסרשמידט, ערך היסטוריון האומנות והפסיכואנליטיקאי הקליני, ארנסט קריס, מחקר על מסרשמידט. אבחנתו של קריס נשענה בעיקר על כתביו של הסופר פרידריך ניקולאי שביקר את האומן ב-1781 - וכעדות למפגש, תיאר ביומני המסע שלו את שיחותיו עם מסרשמידט. הסופר שהתעניין הרבה יותר במחלתו המשוערת של האומן מאשר ביצירתו, חשף פרטים שעשויים היו להצביע על בעיותיו הנפשיות של מסרשמידט ולהדגיש את חומרתן.
ברוח הדברים, ציטט קריס את ניקולאי כשתיאר כיצד מסרשמידט עונה בלילות בידי רוחות רעות שפקדו אותו, וכי 'רוח הפרופורציות' שחמדה את כשרונו הבלתי רגיל, התנכלה לו ופגעה בגופו. מכתביו של ניקולאי עלה כי מסרשמידט האמין שבפיסול הראשים יוכל להתגבר על אותן רוחות רעות; מנגנון ריפוי עצמי דרך האומנות - האמין קריס. בהסתמך על אלו (ובהעדר כל עדות כתובה אחרת), סבר קריס כי מסרשמידט סבל מסכיזופרניה פרנואידית.
העיסוק בהפרעותיו של מסרשמידט המשיך לרתק ובראשית שנות ה-2000, הניחה הפסיכואנליטיקאית מארי-קלוד למבוט (Marie-Claude Lambotte) שמסרשמידט סבל גם מהפרעות אישיות נרקסיסטיות, שעשויות היו להתבטא בשעתוק החוזר ונשנה של הראשים לאורך השנים.
הדיווח של למבוט עלה בקנה אחד עם אלו שסיפק האומן כשהתלונן לעיתים קרובות על פציעות שנגרמו לו כאשר שהה בווינה וסיפר כיצד סביבתו התנכלה לו בצורה מרושעת. מסרשמידט אף שיתף את ניקולאי בפרוטרוט בעוולות ובעלבונות שספג מטעם סובביו כשעבד באקדמיה לאמנויות יפות.
אחרי מותו של מסרשמידט, 49 מתוך 69 ראשים נמצאו בסדנת העבודה שלו על-ידי אחיו. הפסלים הוצגו לראשונה לקהל בתערוכה בווינה ב-1793 וזכו בכינויים, בחלקם מגוחכים: 'גבר במצב רוח רע', 'שובב כפוי', 'גבר נעלב', 'גבר בוכה כמו ילד', 'גבר סובל מעצירות'...ועוד רבים וטובים שמלווים אותם עד ימינו.
האם מסרשמידט אכן סבל מסכיזופרניה? בהעדר נתונים ממשיים, לא נוכל לקבוע בוודאות. אך פועלו הענף בצל בעיותיו הנפשיות הוליד סדרת פסלים מודרניים מלאים בהבעה שהקדימו בהרבה את זמנם. וצעד אחר צעד, מפלס מסרשמידט את מקומו בהיכל התהילה של עולם האומנות ומשיב לעצמו את כבודו האבוד.
נתן.
בתמונות: פרנץ קסבר מסרשמידט, ראשי האופי (1775-1783 לערך)
Ernst, Kris. ‘Die Characterköpfe Franz Messerschmidt: Versuch einer historischen und psychologischen Deutung’. Jahrbuch der kunsthis-torischen Sammlungen in Wien 4 (1932): 169–228.
Szocs, Miriam. “Intrigue or insanity? The case of Franz Xaver Messerschmidt”. Sculpture Journal 20, 1 (2011): 55–70.
France culture : Franz Xaver Messerschmidt, sculpteur de grimaces. Les Mardis de l'expo.
Link: https://www.franceculture.fr/personne-marie-claude-lambotte.html-1
https://www.beauxarts.com/grand-format/la-folle-histoire-de-franz-xaver-messerschmidt/
https://www.metmuseum.org/fr/art/collection/search/236688
#פרנץקסברמסרשמידט #פסלים #פרצופים #משוגע #סכיזופרניה #פראנויה #פסל #אוסטרי #אומנותכהרףעין #שיגעון #artinablink #franzxavermesserschmidt #bustes #paranoia #schizophrenia #sculptures #sculptor