וינסנט ואן גוך נולד ב-30 במרץ 1853 בהולנד. הוא עסק בסחר באומנות ומאוחר יותר למד תיאולוגיה והתייעד להיות כומר - אבל הוא נכשל בבחינות. לבסוף הוא עזב לבלגיה וב-1886, הוא השתקע בצרפת.
וינסנט ואן גוך, דיוקן עצמי, 1889, שמן על בד, 65x54 ס”מ, מוזיאון ד'אורסה, פריז
הוא התחיל לצייר בגיל 27. הוא לומד בצורה מסודרת אבל בעיקר לבד: הוא ניתח את עבודותיהם של ציירי התקופה, הוא ביקר במוזיאונים ובגלריות וחקר הדפסים יפניים ותחריטים. הוא פגש אומנים מהשורה הראשונה כמו קאמי פיסארו, התחקה אחרי האימפרסיוניסטים, התעניין בחקר האור, ואפילו נחשף לציורים הרומנטיים של דלקרואה ולסגנון הראליסטי של גוסטב קורבה וז'אן-פרנסואה מילה. ואן גוך מוגדר כפוסט-אימפרסיוניסט. הסגנון שלו משלב את כל הרעיונות שאליהם הוא נחשף ויצר מתוכם סלט ייחודי. אפשר לראות את ההתקדמות ואת השינוי שהוא עבר, מהעבודות הראשונות שלו שעסקו בסצנות של חיי היומיום, בעובדי כפיים ובאנשים הפשוטים, לעומת הנופים הבדיוניים והעזים שלו מהתקופה המאוחרת שלו. לכן גם קל לזהות ציור מאוחר של ואן גוך: משטחי הצבע הגדולים, משיכות המכחול העבות, הגולמיות והשילוב הייחודי בין גוונים חמים וקרים. משחקי הצבע שלו השרו על הנופים אווירה חמימה של דרום צרפת.
ואן גוך גם נודע בהתכתבויות הרבות שלו עם קרוביו ועם אחיו תאו בפרט. הוא השאיר אחריו מעל לשמונה מאות מכתבים ומתוכם שש מאות חמישים ושניים נשלחו לאחיו. המשברים הרבים שפקדו אותו ערערו את היציבות הנפשית שלו. שנה לפני מותו, הוא נכנס מרצון במוסד לבריאות הנפש, לא רחוק מארל, בעיירה סן-רמי דה פרובנס. אבל המצב שלו הלך והחמיר. ב-29 ביולי 1890, הוא שם קץ לחייו ביריית אקדח. הוא השאיר אחריו יותר מאלפיים ציורים, אבל הוא מכר בחייו ציור אחד בלבד. הוא חי בבדידות גדולה ולא זכה שיכירו בכישרונו. נצטרך לחכות לשנות השלושים כדי שהמומ"א בניו יורק יציג תערוכה בלעדית של הציורים שלו; והשאר כבר היסטוריה.
נתן
חפשו את Art in a Blink