היצירה Immersion (Piss Christ) היא צילום מאת אנדרה סראנו (Andres serrano) ובו נראה ישו שקוע בנוזל צהוב. על רקע אדמדם כהה וצהבהב, נראה הצלוב וקרן אור מאירה את חלקה הימני של היצירה. העמדת הסצנה, העיצוב והתאורה מדמים את אירוע הצליבה בצורה המקובלת והידועה.
אלא שכדי להגיע לתוצאה הרצויה סראנו מילא כוס בשתן ובדם שלו, טבל בה צלב קטן מפלסטיק, צילם תקריב ובחר בשם Immersio (Piss Christ) (טבילה - ישו בשתן) כדי להדגיש את תהליך ההפקה. העבודה הקימה רעש גדול אחרי שזכתה בפרס בשנת 1989 מטעם המרכז הדרום-מזרחי לאמנות עכשווית (SECCA) שפעל במימון חלקי של הקרן הלאומית לאמנויות (National Endowment for Arts): סוכנות פדרלית שתומכת במימון ציבורי במיזמים אמנותיים בארה"ב. קבוצות נוצריות מסויימות האשימו את סראנו בחילול השם. אפילו בסנאט הביעו זעקה לנוכח הגב הכספי (והציבורי בחלקו) לו זכה האמן.
לעומתם, היו שראו ביצירה ביטוי לחירותו של היוצר. הדוגמה הבולטת ביותר היא אולי הראיון שנתנה הנזירה ומבקרת האמנות הקתולית וונדי בקט בשנת 1998 בתכנית של ביל מוירס לרשת PBS. בקט יצאה להגנתו של סראנו והצהירה שלא רואה ביצירה את חילול השם, אלא רמז לדרך בה החברה העכשווית תפסה את ישו ואת הערכים שהוא מייצג. אזכיר שסראנו כבר יצר יצירות בתהליך דומה - כאלה שלא מומנו מכספי ציבור ולא עוררו מחלוקת בסדר גודל כזה כמו "הבתולה והילד" (1989).
גם בשנות האלפיים הסערה סביב הצילום לא שככה. כשהוצג ב-2011 בצרפת בתערוכת Je crois au miracles (אני מאמין בנסים) במוזיאון "אוסף לאמבר" שאביניון, תנועות קתוליות מהימין הקיצוני (Civitas ו-Agrif) מחו בדרישה שתוסר היצירה. ב-17 באפריל 2011 השחיתו חמושים את העותק של ישו בשתן ויצירה נוספת של סראנו: הנזירה ז'אן מרים מתוך התערוכה. למרות זאת החליט המוזיאון להמשיך ולהציג את העבודות המושחתות ומנהל האוסף סיפר שקיבל בתגובה איומי מוות בטלפון, הודעות גזעניות ואנטישמיות וכן איומים על פעולות תגמול. נתן.
בתמונה: אנדרה סראנו, ההטבלה (ישו בשתן), 1987, צילום, 152x102 ס"מ.
Vincent Noce, « « Je n'ai aucune sympathie pour le blasphème », Libération, 19 avril 2011.
Philippe Dagen, « Deux photographies d'Andres Serrano ont été détruites à Avignon», Le Monde, 19 avril 2011.
John Berger, « Une formule déplorable, Le Monde, 26 avril 2011.