top of page

גוסטב קלימט - הנשיקה

עודכן: 31 בינו׳ 2023

בשלהי המאה התשע-עשרה, שינויים כלכליים וחברתיים עיצבו את פניה של וינה מחדש. הקיסר פרנץ יוזף הראשון פעל כדי להפוך את העיר לליבה הפועם של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא ריכז בה את הממשל, הרס את חומות העיר, הפחית את גובה המכס והורה על מיסוי אחיד. הוא גם נטל חלק בהקמת אוניברסיטת וינה ומיצב את העיר כמרכזה הכלכלי, האומנותי והמדעי של האימפריה. בתוך אותה הבועה צמח האומן האוסטרי גוסטב קלימט.


בתחילת דרכו, קלימט היה אומן אקדמאי וחסיד של מודל היופי היווני. אבל בשנות התשעים של המאה ה-19, הוא התוודע לסימבוליזם ולאימפרסיוניזם הצרפתי והם עיצבו שינו את השפה החזותית שלו. אחרי מות אחיו ב-1892 יצירותיו התחילו להשתנות. קלימט נפתח לסגנונות חדשים. הוא דלה השראה רבה מהאומנות המצרית, הבבלית-אשורית, הביזנטית ומהאומנות היפנית.

גוסטב קלימט, הנשיקה, 1908-1909, שמן ועלי זהב על בד, 180x180 ס"מ, ארמון בלוודר, וינה

אבל השינוי הבולט ביותר שמזוהה איתו קיבל צורה ב-1902, אחרי שהוא טייל ברוונה שבאיטליה. קלימט התרשם מאוד מהפסיפסים הביזנטיים המוזהבים שהוא ראה ברוונה והוא החליט לשלב את צבע הזהב, נייר הזהב ועלי הזהב בעבודותיו.יצירה שמבטאת את אותה השראה ואת הבשלות הסגנונית של קלימט, היא 'הנשיקה'. צבע הזהב שוטף את הבד הריבועי ועוטף את שתי הדמויות בזוהר גדול. הוא משווה ליצירה ממד ארוטי גדול. הצבע הזהוב מגבה את הדמויות ומבליט אותן. הפרחים על הקרקע מבודדים את הדמויות במעין מרחב מקביל, קפוא ונצחי.


הצבע והפחים יוצרים אינטימיות גדולה בין שני האוהבים. היא - כורעת. עפעפיה סגורים. היא מתמסרת לו בתשוקה. הוא - עוטף אותה ברוך. פניהם צמודים, ידיהם שלובות. גופם עטוף בבדים מעוטרים בצורות מורכבות משתנות, כמו פסיפס. באמצעות צבע הזהב קלימט חיבר בין שני עולמות: הגשמי והרוחני. הצבע שמקושר במהותו ליוקרה תיאר באמצעותו מיניות, ארוטיקה, רגש; אולי אפילו קדושה. כמשב רוח רענן, קלימט פרץ לקדמת הבמה. הוא ניער את האבק מהאומנות האקדמית והציע אסתטיקה חדשה.


נתן

 

תכנים בלעדיים ב-Youtube וב-Instagram,

חפשו את Art in a Blink

 
76 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page