סוראליזם

אני מאמין בגישור שבין שני מצבים סותרים לכאורה: חלום והמציאות עד לכדי יצירת מציאות מוחלטת (אנדרה ברטון, ראש התנועה הסוראליסטית)

הסוראליזם היא תנועה ספרותית ואומנותית שצמחה באירופה בתחילת המאה ה-20 ונודעה בייצוגיה הדמיוניים והמופרכים. המונח סוריאליזם (Surréalisme) נגזר משתי מילים בצרפתית שמשמעותן על-המציאות, ומצביע על רובד תודעתי שמתקיים מעל למציאות המוחשית.

הקבוצה קמה עם פירוק תנועת הדאדא (Dada) - תנועה אינטלקטואלית ואומנותית שהתפתחה בציריך על רקע מלה"ע הראשונה ויצאה נגד המוסכמות, האסתטיקה והפוליטיקה שהתקיימה באותה העת. לדאדאיסטים לא הייתה משנה סדורה, הם התנגדו לקדמה, לערכי החברה הבורגנית או לקפיטליזם.

לעומתם, לסוראליסטים היו תכנית ויעד: משוררים לרבות לוּאי ארגון (Louis Aragon), פול אלוּאר (Paul Eluard), אנדרה ברטון (André Breton), או אומנים כמו רנה מגריט הבלגי (René Magritte) וסלבדור דאלי (Salvador Dali) ואחרים, פעלו לשחרור תת-המודע מכבלי ההיגיון.

ב-1924, ניסח ראש התנועה אנדרה ברטון, מנשר (מניפסט) ראשון שפירט את קוויה הרעיוניים של הקבוצה. כבר בעמודים הראשונים בלט מקום הדמיון והזיקה ליַלְדוּת בתפיסת הסוראליסטים: ברטון הסביר שילדים ניחנים במחשבה חופשית מכבלים וגבולות וזאת עד לגיל ההתבגרות שבמהלכו מתקבע השכל. כדי לשוב לילדות ולפרוץ את כותלי המחשבה, נקטו הסוראליסטים במספר שיטות שהידועה שבהן הייתה האוטומטיזם (Automatism): כתיבה וציור חופשיים שנעשו במקרים רבים מיד עם ההשכמה (כשהגבול בין השינה לערות עוד היה מטושטש) כדי לשלב את הדימויים שיצר המוח בזמן חלום במציאות. כך, הם האמינו, תהייה המחשבה נקייה וחופשית ממוסר או אסתטיקה מובנית.

ברטון שהוקסם מרעיונותיו של פרויד (Sigmund Freud) דגל בקשר היציב שבין הגשמי והרוחני - כזה שמתבטא בהמשכיות בין השניים. הסוריאליסטים, כמו הדאדאיסטים, לא ראו בעצמם תנועה פוליטית. אבל התנגדותם לממסדים הספרותיים והפוליטיים - שהקהו לטענתם את המחשבה והיצירתיות - אילצה אותם לנקוט בעמדה פוליטית בעל כורחם ונטייתם הטבעית הובילה אותם לחבור למפלגה הקומוניסטית הצרפתית.

ב-1929 פרסם ברטון את המניפסט הסוראליסטי השני כדי לדחות כל ניסיון של התקוממות פנימית. עתה נקרעו הסוראליסטים בין שני מחנות: הקומוניסטי של ברטון וזה של מתנגדיו. מהלך שסימן את השבר המהותי הראשון בתנועה. נתן.

בתמונה: רנה מגריט, המראה המזוייפת, 1928, שמן על בד, 54x 80.9 ס"מ, המומ"א, ניו יורק.

 

Breton, André. Manifeste du surréalisme. Paris: Gallimard, 1966.

Nadeau, Maurice. Histoire du surréalisme. Paris: Editions du Seuil, 1964.

Robin Adèle Greeley. "Dalí’s Fascism; Lacan's Paranoia." Art History 24, no. 4 (2001).

Goldberg, Roselee . « L'Univers de l'art » : « Le surréalisme : Apollinaire et Cocteau », Thames & Hudson

 

#surréalisme #דימיון #אמנותכהרףעין #סוראליזם #dada #אומנותכהרףעין #artinablink #magritte

16 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול