top of page

יצחק דנציגר - נמרוד

וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר (בראשית פרק י'; ח'-ט)

יצחק דנציגר, נמרוד, 1939, אבן חול, 33x95 ס"מ, מוזיאון ישראל

נמרוד הוא יצירת הדגל של יצחק דנציגר. הפסל הצעיר פיסל אותו ב-1939, בגיל בן 23. הוא שב ארצה מלימודים בבית הספר סלייד שבאנגלייה ורוח הנעורים האיצה בו להגשים את החוויות ואת הידע שהוא צבר, בחומר. נמרוד נולד מתמהיל של הסגנון האקספרסיוניסטי המודרני של דנציגר ושל הזהות העברית שלו. הגוף המוארך שלו ועיניו הגדולות מזכירים את הפיסול של מודיליאני אך הם גם מתכתבים עם הפיסול המצרי הקדום. אותה צללית השדופה שלו קרובה לזו של פסלי ה'קורוי' (דמויות צעירות ביוון הארכאית). הגון החום אדמדם מצביע על אבן החול הנובית המקומית שממנה נמרוד מורכב. עיט תלוי לו על הכתף וכלי נשק ארוך כמו צומח לו מתוך הגב; הם מדגישים את כישורי הציד של נמרוד וקושרים אותו לאדמה. זו מהותו: נמרוד היה צייד, כנעני ומקומי. אך האופי הקמאי שלו גרר בזמנו ביקורות קשות. כשנמרוד הוצג לראשונה ב-1944, ב'תערוכה השנתית של אומני ארץ ישראל' שהתקיימה בבית הבימה, הוא נתפס כעובד אלילים, כדמות טמאה, לא יהודית ולא ציונית – זר.


מנגד, נמרוד זכה להצלחה גדולה בקרב חברי תנועת 'העברים הצעירים' ('הכנענים') שפעלה בזמנו. הכנענים קשרו בין העם העברי בארץ ישראל ובין כלל העמים שחיו כאן באלף השני לפני הספירה. הם קידמו את בכורת הזמן על-פני האידאולוגיה. בשבילם, המהות הלאומית העברית הייתה ילידית, בלתי אמצעית, קדומה ולא רצונית. הם התנערו מהפרק הגלותי של העם היהודי ודרשו להכיל את הלאומיות העברית על עמי הסביבה כולם; עד לכדי יצירת המשכיות בין העבר הכנעני לארץ במאה ה-20.

אבל נמרוד הוא גם ואולי בעיקר פסל אישי. דנציגר עלה ארצה עם הוריו מגרמניה לירושלים כשהיה ילד. הוא ברח לברלין בעקבות מאורעות תרפ"ט. הוא שב ארצה, עזב לאנגלייה כמה שנים מאוחר יותר ושוב חזר. כמו נמרוד, דנציגר הוא זר ומקומי כאחד - הוא מגלם את התרבות העברית והיהודית, הגלותית, החצויה והמתחדשת. אז מיהו נמרוד? בראיון לגלובס ב-1996, סטף ורטהיימר סיכם: "דנציגר ביקש לפענח את הזהות ואת המקום שלנו כאן. מי אנחנו? ישראלים, יהודים, יהודים ישראלים, בני המקום או סוג של צלבנים?"

נתן

 

תכנים בלעדיים ב-Youtube וב-Instagram,

חפשו את Art in a Blink

 

59 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Komentarze


bottom of page