אנדי וורהול העלה על נס עולם של זוהר ותהילה אמריקאי והדגיש את המורכבות האפלה שלו. וורהול הוא תוצר של תקופתו. הוא נולד ב-1928 למשפחת מהגרים בפיטסבורג שפנסילבניה. ב-1949, עבר לניו יורק, נרשם ללימודי איור במכון הטכנולוגי של קרנגי ונהיה למאייר פרסומות מצליח. עוד בשנות ה-50 השתמש וורהול בתהליך הדפס הרשת שאפשר הטבעת צבע על משטח (רשת אטומה באזורים נבחרים) וממנו לשכפל את המודל הצבעוני על-פני משטחים שונים.
כשרונו וקידומו העצמי של האומן האמריקאי הביאו לכך שבראשית שנות ה-60, היה לאחד השמות הבולטים באומנות הפופ-ארט. ב-1962 ערך וורהול את תערוכת האומנות הראשונה שלו בלוס אנג'לס - 32 תמונות של קופסאות מרק 'קמפבל'. דרכו כאומן החלה להיסלל. כבר בתחילת שנות ה-60 נהיה וורהול לאחד השמות הבולטים באומנות הפופ-ארט. זרם שביטא את מחאתם של אומנים רבים נגד השתלטות האקספרסיוניזם המופשט (שהוצג על ידי אומנים כמו ג'קסון פולוק מארק רותקו וכדומה) על המרחב הציבורי והאומנותי. אומני הפופ-ארט פילסו את דרכם, תחילה בניו יורק ומאוחר יותר בשאר העולם.
כשרונו וקידומו העצמי של וורהול הביאו לכך שבראשית שנות ה-60, היה לאחד השמות הבולטים באומנות הפופ-ארט. ב-1962 ערך אנדי וורהול את תערוכת האומנות הראשונה שלו בלוס אנג'לס - 32 תמונות של פחיות המרק של חברת 'קמפבל'.
דרכו כאומן החלה להיסלל. כבר בתחילת שנות ה-60 נהיה וורהול לאחד השמות הבולטים באומנות הפופ-ארט. זרם שביטא את מחאתם של אומנים רבים נגד השתלטות האקספרסיוניזם המופשט (שהוצג על ידי אומנים כמו ג'קסון פולוק מארק רותקו וכדומה) על המרחב הציבורי והאומנותי. אומני הפופ-ארט פילסו את דרכם, תחילה בניו יורק ומאוחר יותר בשאר העולם. דפס צבעים בצורה ידנית וכך והשיב ליצירה מידת מה של ייחודיות. התוצר הסופי היה שונה עשרות מונים מהתמונות הזוהרות נטולות הרבב שבכתבי-העת.
את הדפסים הראשונים של מרילין מונרו הדפיס וצייר וורהול מספר שבועות אחרי מותה של השחקנית באוגוסט 1962. הוא הוקסם מתהילה, מעולם הזוהר, ומיופיין של שחקניות הוליווד, ויצר את דיפטיך מרילין (הסדרה הראשונה) בהשראת צילומים של מונרו שצילם ג'ין קורמן לקידום סרטה של מונרו, ניאגרה (1953).
נשנות דמותה המחוספסת של מונרו בהדפס אינסופי ניפץ כביכול את סמל התרבות שגילמה. אך למעשה, כל שעשו ההדפסים היה להחליף סמל תרבות אחד באחר - הם תפסו את מקומה של מונרו והציפו את המרחב הציבורי כמו נהר של נמלים.
וורהול אימץ תדמית של אדם קצת אדיש ומנותק, אך ידע הייטב כיצד לקדם את עצמו ואת רעיונותיו. כדמות תקשורתית, הוא מילא תפקיד משמעותי בסלילת דרכים ותפיסות חדשות בעולם האומנות. לאורך הקריירה הענפה שלו, הוא יצר קרוב לשמונה מאות תמונות שהודפסו על נייר. הדפסי הרשת שלו הנציחו את פולחן הבנאליות של חברת צריכה שנשבתה בשגשוגה ובהצלחתה החומרית. השפעתו הייתה גדולה כל-כך עד שגם בימינו מסמלים ההדפסים, ובאופן רחב יותר, דמותו של וורהול, את הגבול המטושטש בין עולם האומנות לחברה הצרכנית.
נתן.
תמונה א': אנדי וורהול, דיפטיך מרילין, 1962, הדפס רשת ואקריליק על בד, 2054×1448×20 מ"מ, הטייט, לונדון.
תמונה ב': אנדי וורהול, פחיות המרק של חברת קמפבל, 1962, מומ"א, ניו יורק.
תמונה ג': אנדי וורהול, מרילין מונרו, 1967.
תמונה ד': דיוקן של האומן.
(https://www.youtube.com/watch?v=8G5SiIm_noY
https://www.youtube.com/watch?v=OtyWDRUB6ZQ
Tout sur l'art, Panorama des mouvements et des chefs-d'oeuvre. Paris : Flammarion, 2016.
https://www.tate.org.uk/art/artworks/warhol-marilyn-diptych-t03093
Comments