קרוואג'ו - דוד וגוליית

בציור דוד וגוליית,של מיכלאנג'לו מריזי דה קרוואג'ו ( Michelangelo Merisi Da Caravaggio) - הרביעי במספר (תמונה א'), מתואר קטע מתוך ספר שמואל א׳ פרק יז׳: ״וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ״. הציור נאמן לסיפור המקראי. דוד הצעיר, עורף את ראשו של גוליית בחרבו של הענק. שם היצירה מדגיש את הזיקה לסיפור. אך קרוואג'ו חרג מעט מן העלילה כשצייר על חרבו של גוליית את הכתובת החרוטה H-AS.OS., ראשי התיבות הלטיניים של מטבע הלשון Humilitas occidit superbiam (הענווה הורגת את הגאווה). הואיל וכתובת לטינית לא תיתכן בימי המקרא, עולה השאלה על סיבת הימצאה כאן. ייתכן שקרוואג'ו רצה להעביר באמצעותה מסר לצופה. האמנם? קרוואג'ו נודע בנטיותיו האלימות. ב-1606, במהלך קטטה אלימה, כנראה בעקבות חוב, הרג את ראנוצ'ו טומאסוני הצעיר. מחשש שהרשויות יתפסו אותו ויוציאו אותו להורג, הוא ברח מרומא. אחרי שגלה במשך ארבע שנים, רצה לשוב לרומא ולשם כך היה עליו לבקש מהאפיפיור, פאולוס החמישי, לחון אותו. כמתנת פיוס, צייר את היצירה לכבוד אחיינו של האפיפיור, שיפיונה בורגזה. אך האומן לא הסתפק בכך, הוא הפיח בציור שלווה מחשידה שלא אופיינית להתרחשות. הצבעים החמים מוסיפים לשלוות הנפש של דוד ולפניו החתומות. שלווה המדגישה ככל הנראה את העובדה שדוד מתייצב בפני גוליית בחסות הצו האלהי המאפשר לו לבצע את הבלתי אפשרי - ככתוב: ״וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶי , שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ״. אולם סברה אחרת גורסת כי גוליית הוא דיוקן של קרוואג'ו הבוגר. פניו המקומטות של הענק שקועות בצער, יגון ובייאוש שפוקדים את האומן במנוסה. הוא עייף מן המשקל שנושא על כתפיו הבוגרות. במחווה דתית ואולי בענווה ושפלות רוח (שלא כמנהגו), קרוואג׳ו נשא את ראשו שלו עד לאפיפיור ולבורגזה, כשם שדוד נשא את ראשו של גוליית עד לירושלים, והצופה: בורגזה, שאמור היה לקבל את הראש כמחוות פיוס, אולי היה מגלה רחמים. אך בדרכו לרומא, מת קרוואג'ו מקדחת, לבדו, בחוף בטוסקנה. הוא היה בן 39 בלבד. נתן.


בתמונה א': מיכלאנג׳לו מריזי דה קרוואג'ו, דוד עם ראשו של גוליית, 1610-1609, שמן על בד, 101x125 ס”מ, גלריית בורגזה, רומא.

בתמונה ב': מיכלאנג'לו מריזי דה קרוואג׳ו, דוד עם ראשו של גוליית, 1607, שמן על עץ, 90.5x116.5 ס”מ, קונסטהיסטורישה מוזיאום, וינה.

 

Dervaux, A., “Les passages à l’acte dans la vie et l’œuvre du Caravage (1571-1610)”, L’information psychiatrique, Juin 2006 (volume 82), 495-501. DOI 10.3917/inspy.8206.0495.

Ebert-Schifferer, S., Caravggio the artist and his work (trans. J. Paul Getty Trust, Getty Publications, Los Angeles, 2012).

Longhi, R., Le Caravage (traduction de l'italien par J. Chuzeville, A. Martello, Milan 1952).

Patrizi, M. L., Caravage (traduction de l’italien par M.A. Boisseau, Parkstone Press International, New York, 2007).

גולדשמיט, ד׳, מ׳ מדן, א"מ הברמן, מ׳ אברהם, תורה נביאים כתובים, ירושלים, 1996.

 

#קרוואגו #דודוגוליית #רומא #רצח #אפיפיור #בורגזה #מחילה #ציור #אומנות #אומנותכהרףעין #אמנותכהרףעין #מיכלאנגלומריזידהקרוואגו #caravaggio #michelangelomerisidacaravaggio #davidandgoliath #repentance #murder #pope #exiled

50 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול