מיכלאנג'לו - דוד

וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד — ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוקים מ"ט-נ"א

מגוש שיש מיותם לאחד מפלאי היצירה המופלאים בעולם. סיפורו של דוד מתחיל בגוש שיש גולמי בגודל חמישה מטרים שהובא לפירנצה בסירה מעבר לים התיכון עד למחצבה בקרארה שבאיטליה, שם אוחסן במשך שנים בהמתנה לידיים ראויות. ב-1460, פירנצה רצתה לעטר את "קתדרלת סנטה מריה דל פיורה" (Santa Maria del Fiore) בשתיים-עשרה דמויות שתקשטנה את החלק החיצוני של הקתדרלה. אגוסטינו די דוצ'ו (Agostino di Duccio) ואנטוניו רוסלינו (Antonio Rossellino) נקראו להגשים את החזון ולעצב את גוש השיש האימתני. אך השניים ויתרו כאשר הבחינו בפגמים הרבים שבגוש האבן, והוא ירד לתהום הנשייה למשך כמעט עשרים וחמש שנים.

בתחילת המאה ה-16 נבחן הרעיון מחדש וגדולי האומנים נקראו לאתגר, לרבות אנדראה סנסובינו (Andrea Sansovino) או ליאונרדו דה וינצ'י. אך היה זה מיכלאנג'לו בואונרוטי (Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) בן ה-26, שקיבל את העבודה ב-1501.

באופן מסורתי, דמותו של דוד הוצגה אחרי שהמית את גולית. אך מיכלאנג'לו בחר להציג אותו רגע לפני רגע ההכרעה. בגרסתו, הנער עומד בתנוחת "קונטרה פוסטו" (תנוחה הקלאסית באמנות של יוון העתיקה ושרווחה ברנסנס), כשהקלע תלוי על כתפו. הוא נראה מתוח אך נחוש וממוקד. האם זו תחושת ביטחון שעולה ממבטו הממוקד? מלך ישראל העתידי ידע כנראה שניצחונו לא תלוי בכוחו הגשמי אלא בכוח השם.

העבודה על הפסל הייתה מוקד לעניין גדול כל-כך עד שמיכלאנג'לו נאלץ לעבוד בסתר. ובאורח פלא, הוא הגשים את הבלתי אפשרי - הוא סיתת גוש שיש פגום במשקל חמש טונות בשיטת גריעה עד לכדי חמישה מטרים של שלמות, בשלוש שנים בלבד. הישג שעורר התפעלות והשתאות ללא סייג כשהוצגה היצירה בפומבי לראשונה. יכולותיו וכשרונו של פסל הפלא נודעו עתה בראש חוצות ותושבי פירנצה יכלו להתגאות בתדמיתם האיתנה ששיווה להם הפסל. זו הייתה דרך להפגין כוח ולנצור בלב הדורות הבאים את התדמית אותה תדמית יוקרתית. אולי בשל כך בחרו הפלורנטינים להעמיד את היצירה דווקא בכיכר הסיניוריה (Piazza della Signoria) בעיר. רק מאוחר יותר היא הועברה לאקדמיה לאומנות של פירנצה (Galleria dell’Accademia) שם היא עומדת עד היום.

נתן. בתמונה: מיכלאנג'לו, דוד, 1501-1504, שיש, 199×517 ס"מ, האקדמיה לאומנות של פירנצה.

 

https://fb.watch/4v_qmr2D5n/

https://www.florence-museum.com/michelangelo-david.php

 

#michelangelo #david #florence #statue #sculpture #artinablink

6 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול