הצייר ז'ורז' דה לה טור (Georges de la Tour) נולד ב-1593 למשפחת אופים ליד העיר מץ שבחבל לורן. תקופת הכשרתו מעורפלת אך מסופר שבזמנו נהגו ציירים צעירים להגיע לרומא כדי להתקדם מקצועית. מניחים שגם דה לה טור הגיע לרומא ושם נחשף ליצירות של קרוואג'ו (Caravaggio) ומהן קיבל השראה לשימוש בטכניקת הקיארוסקורו (הדגשת האור והצל). אך יש שמסתייגים מכך וטוענים שדה לה טור מעולם לא ביקר ברומא וכי השימוש בהצללה שדלה לכאורה מקרוואג'ו נעשה בהשפעתם של אומני ארצות השפלה גריט ("גרארד") ואן הונתורסט (Gerhard van honthorst), והנדריק טרברוגן (Hendrick Terbrugghen), שציירו בהשפעת קרוואג'ו ופעלו באוטרכט במאה ה-17.
דה לה טור זכה להצלחה בתקופתו אבל נשכח לחלוטין אחרי מותו, אולי מפני שלא חתם על יצירות רבות שעשה. הוא התגלה מחדש במאה ה-20 בזכות היסטוריון האמנות הגרמני הרמן ווס שהצליח לייחס לו בשנת 1915 שתי יצירות שהיו תלויות במוזיאון לאמנויות יפות בעיר ננט שבצרפת. הבשורה התפשטה כאש בשדה קוצים וב-1934 נפתחה תערוכה לכבוד דה לה טור באורנז'רי שבפריס שהציג 13 מיצירותיו. למרות שמיחסים לדה לה טור בערך 50 יצירות, רק שלושים מיוחסות לו בוודאות כיום. בין יצירותיו הידועות, ישנה סדרת "סצינות בשעות היום" שנעשתה בין 1620-1640, לכאורה בהשראת קרוואג'ו, אם לשפוט לפי הדמיון בין משחקי האור והצל, במחוות ובאסתטיקה הכללית. אחד מציוריו המפורסמים בסדרה הוא "הרמאי (ואס היהלום)".
ביצירה "הרמאי" מתוארות ארבע דמויות מסביב לשולחן שמשחקות משחק "פרים" (שמזכיר פוקר). מימין, צעיר מגונדר סוקר את הקלפים שבידו. הוא מבודד ואינו לוקח חלק במשחקי המבטים בין שאר הדמויות. בסטייה קלה ממרכז היצירה, אשה (קורטיזנה), מפנה את עינינו במחוות יד לשחקן השלישי משמאל ששולף בין הצללים אס יהלום מאחורי גבו. בינו ובין הקורטיזנה, עומדת אמה ומוזגת יין. הצעיר מימין אולי כבר מבוסם, הוא מרוכז בקורטיזנה (כנראה במחשוף עם הגזרה המרובעת שלה). הוא לא מבין שהרמאי משמאל עומד להפיל אותו בפח. היצירה מדגישה את הפשטת הגופים לצורות גיאומטריות, את הקומפוזיציה הייחודית והנושא ההיתולי - לא בכדי זכתה למקום של כבוד במורשת האמנותית של צרפת, ודה לה טור לתהילה מחודשת והתעניינות רבה גם בקרב האמנים הגדולים ביותר של המאה ה-20.
נתן.
בתמונה: ז'ורז' דה לה טור, הרמאי (ואס היהלום), שמן על בד, 106x146 ס"מ, מוזיאון הלובר.
Comments