top of page

ונוס ממילו

עודכן: 10 במרץ 2023

ונוס ממילו היא אחת היצירות החשובות והידועות בעולם. היא התגלתה ב־1820 באי מילוס שבארכיפלג הקיקלאידים בים האגאי. אך שום סימן לא מעיד על זהותה הממשית. אולי זו בכלל אלת הים, אמפיתריטה, שזכתה לפולחן באי מילוס. לו היתה קשת בידה, אפשר היה לזהות אותה כארטמיס אלת ההצייד. ונוס ממילו היא סמל ועדות להתפתחות האומנותית בשלהי התקופה ההלניסטית, שנפתחה במסעות הכיבוש של אלכסנדר מוקדון ונחתמה סביב 30 לפנה”ס. מעריכים כי היא נוצרה מאה שנים לפני הספירה, בגלל דמיונה לפסלים קלאסיים. התנועה המעגלית שלה והבד שעטף את החלציים שלה היו חדשניים. היא נעשתה בטכניקת הוספה, שהייתה שכיחה בקיקלאידים, והורכבה משני גושי שיש. אחרי שהם עובדו בנפרד הם חוברו בתומכות אנכיות באזור החזה, הרגליים, ביד וברגל השמאלית.

ונוס ממילו, 130-150 לפנה"ס, שיש, 202 ס"מ, מוזיאון הלובר.

כמו הפסלים היוונים, היא עוטרה בתכשיטים, עגילים, צמיד וסרט ראש. אבל המלחמות, הביזות ופגעי הזמן הפשיטו אותה לגמרי. סברה גורסת כי ונוס ממילו נעשתה בהשראת פסל אתר מן המאה ה־4 לפנה”ס. ואכן, ניכר דמיון בינה ובין ונוס של קפואה. התנוחה שלה אצילית והבעתה מאופקת, בצורה שאופיינית לפסלים שנעשו במאה החמישית לפנה”ס. הרוך, התסרוקת והגוף הבשרני שלה מזכירים את פסליו של הפסל האתונאי פרקסיטלס, שפעל במאה הרביעית לפנה”ס. המבנה הסלילי, הארכת הגו, החזה הקטן והבחירה להציב אותה במרחב תלת־ממדי אופייניים לתקופתו של פרקסיטלס. ונוס ממילו נרכשה על-ידי שגריר צרפת ביוון, המרקיז דה ריבייר. היא הגיעה לידיו של המלך לואי ה-18 והוא העניק אותה ללובר במרץ 1821. עם הגעתה למוזיאון, רצו לבנות את זרועותיה מחדש אך ויתרו לבסוף על הרעיון.


נתן

 

תכנים בלעדיים ב-Youtube וב-Instagram,

חפשו את Art in a Blink

 
 
220 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentit


bottom of page