התינוקות המכוערים של ימי-הביניים

עודכן: 14 באוג׳ 2021

מדוע התינוקות בדיוקנאות מימי-הביניים היו מכוערים כל-כך?

לא תמיד היו פעוטות היו מילה נרדפת לחן ולטוהר. בימי-הביניים, דיוקנאותיו של ישו התינוק היו מכוערים בצורה יוצאת דופן. למרות ממדיו הקטנים של הרך הנולד, פניו נראו בוגרות וגופו היה לא פעם מעוות ואפילו שרירי כשל ספורטאי. אותם תיאורים לא מחמיאים לא היו נחלתם של חובבנים אלא גם בעיקר של ציירים מיומנים וידועים כמו דוצ'ו (Duccio), פרה פיליפו ליפי (Fra Filippo Lippi), אלברכט דירר (Albrecht Dürer) ואחרים.

יש המעריכים כי סיבת התיאור הבלתי רגילה היא ביטוי לנסיונם של צייריי ימה"ב לגלם בישו הילד את טבעו הכפול (של אדם בוגר ומלא בחוכמה בגוף של פעוט). אם נצא מנקודת ההנחה כי ישו - בן האלוהים נולד שלם ובוגר, מה שמצטייר ככיעור אינו אלא ניסיון לתאר את תווי המבוגר בגופו של הילד. אומנים הפלמים לדוגמה, אהבו במיוחד להדגיש את תווי פניו ולהבליט את חזותו הבוגרת (זקנה לעיתים) של ישו כדי לעמוד על התגלמות העל-טבעי שבו.

בחלוף השנים נהיו הפנים הבוגרות והגוף המעוות לתקן ולמוסכמה אומנותית ברחבי אירופה ובמיוחד בצפון אירופה. בסביבות המאה ה-15, הפריחה המדעית שאפיינה את הרנסנס עודדה אומנים להתעניין באנטומיה ובתיאור המדויק יותר של הגוף והפנים. ההיסטוריון פביאן לקוטור (Fabien Lacouture) שבחן את נושא ייצוג הילד בצפון ובמרכז איטליה במאות ה-14-16, מסביר כי כבר במאה ה-12 החלו להתפתח השקפות פילוסופיות וחברתיות ממשיות סביב נושא הילד – בתי-הספר הראשונים החלו להופיע באיטליה ואמנות חינוכיות שונות הופצו ברחבי אירופה.

אותו שינוי תרבותי זירז את רצון המלומדים והציירים לחקור את ייצוגו החזותי של ישו הילד וללמוד לתאר אותו יותר כילד עם מאפיינים תואמים. עם הקונטרה-רפורמציה שהכתה גלים באירופה והידע הטכני שהצטבר עד למאה ה-16, התעצבה והתעדנה בהדרגה דמותו של ישו הילד. כשאומנים החלו לקבל הזמנות פרטיות של דיוקנאות ממשפחות מלוכה, הדרישה לתיאור מציאותי ומחמיא של ישו גדלה בהתאמה. למרות המטען הדתי המובהק של הדיוקנאות, הדגש האסתטי היה דרך להגיע לליבם (ולכיסם) של הלקוחות. בחיפוש אחר השראה, פנו הציירים לאמות היופי מהעת העתיקה בשאיפה לתאר את ישו בצורה אידיאלית. וכך מתינוק מקומט נהיה בן האלוהים לזאטוט חמוד שיקבע את אופי הייצוג בשנים הבאות.

נתן.


בתמונה: דוּצ'וֹ דִּי בּוּאוֹנִינְסֶנְיָה, הבתולה והילד עם שני מלאכים, 1283 לערך, טמפרה על פנל, 89x60 ס"מ, מוזיאון הדואומו, פירנצה.

 

https://www.beauxarts.com/grand-format/pourquoi-les-bebes-de-la-renaissance-sont-ils-si-laids/

http://www.slate.fr/story/90849/bebes-moches-renaissance

 

#תינוקות #דוצו #אמנותכהרףעין #מכוערים #ישו #uglybaby #אומנותכהרףעין #artinablink #renaissance

22 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול