ג'יימס ויסלר השלים את הדיוקן של אימו (סידור באפור ושחור מספר 1) בקיץ 1871, בביתם שבצ'לסי וזה זה ככל הנראה הדיוקן הכי מפורסם שלו. הוא צייר את אימו אנה מטילדה מקניל ויסלר יושבת על כיסא עם הרגליים על הדום. בפינה הימנית העליונה מופיעה המונוגרמה שלו. על הקיר מתנוססת תמונת של נהר התמזה. כותרת הציור מצביעה על הנושא הפשוט שוויסלר בחר לצייר - את אימא שלו. זאת סצנה מחיי היומיום ללא כל ייפוי או קישוט. הקווים הקפדניים ומניפת הצבעים החדגונית מדגישים את השגרה הנוקשה והאפרורית. לחייה של אנה ויסלר נפולות מעט והן מעידות על גילה המתקדם. אבל באופן מפתיע, הפנים שלה חלקות. תחושת החדגוניות נשברת בזכות סומק הלחיים שמרכך את הבעתה החמורה. אנה ויסלר מביטה קדימה, שפתייה קפוצות; היא מאופקת.
ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, סידור באפור ושחור מס' 1, 1871, שמן על בד, 144.3x163 ס"מ, מוזיאון ד'אורסה
מספרים שהיצירה הייתה מאולתרת באופן חלקי. במכתב שכתבה אנה ויסלר, היא סיפרה שצעירה בת 15 בשם מגי, שהייתה בתו של חבר הפרלמנט ויליאם גרהם, הייתה אמורה להיות המודל לדיוקן. אבל היא לא הופיעה בבית המלאכה של ויסלר. האומן שציפה לבואה ראה את אימו בלבוש כהה. הוא התרשם מהניגודיות הצבעונית שנוצרה בינה ובין הקיר שנגדו היא עמדה והוא החליט לצייר אותה במקום. הוא הפך קנבס מצוייר בחלקו וצייר את אימו בצד החלק. ברישום מוקדם, אפשר לראות שהיא עומדת, אך ויסלר שינה בסוף את התנוחה. הדיוקן הוצג לראשונה בתערוכה באקדמיה המלכותית בלונדון ב-1872, מבלי להותיר רושם רב. הוא נרכש על-ידי צרפת ב-1891 והוצב במוזיאון לוקסמבורג. 31 שנים מאוחר יותר הוא הועבר ללובר, וב-1986 הוא הגיע למוזיאון ד'אורסה.
נתן
חפשו את Art in a Blink
ความคิดเห็น