גוסטב קלימט - האִשָּׁה בזהב

אדל בלוך באואר (Adele Bloch-Bauer) נולדה ב-1881 למשפחה יהודית אמידה בוינה. היא הייתה הצעירה מבין שבעת ילדיהם של מוריץ וז'אנט באואר (Moritz and Jeannette Bauer). האב היה מנכ״ל איגוד הבנקאים הווינאי ויו"ר חברת רכבות האוריינט. באותם הימים ידעה הבירה האוסטרו-הונגרית תקופת שגשוג ופריחה מדעית ותרבותית גדולה.

ב-1903, פנה בעלה של אדל, פרדיננד בלוך-באואר (Ferdinand Bloch-Bauer), לאומן האוסטרי גוסטב קלימט (Gustav Klimt) והזמין ממנו דיוקן של רעייתו, לרגל יום הנישואין של הוריה באוקטובר באותה השנה, אם כי היצירה הוצגה לבסוף רק ב-1907. בציור מתוארת גבירה ישובה על כס מוזהב. הרקע השטוח והמנוקד בגוונים זהובים משתלב עם דמותה בחזית - שמי זהב הבוהקים וזרועי הכוכבים משלימים את שמלתה המשובצת והמעוטרת.

את ההשראה לעיטורים המוזהבים קיבל קלימט בעת ביקור באיטליה כאשר חזה בפסיפסים הביזנטיים שברוונה. כבר ב-1898 התחיל קלימט להתנסות בשילוב עלי הזהב שהקנו לעבודותיו את צבען הסמלי ואופיין המיסטי. בבחינת היצירה, נדמה כי אדל מביטה בצופה או בנקודה רחוקה, חיוך מעט נבוך מצטייר על שפתייה. הדיוקן המרהיב מסמל נקודת שיא ב"תקופה המוזהבת" של קלימט: שילוב בין גיאומטריה והפשטה, תעוזה והתנסות בסגנונות עבודה שונים בעת ובעונה אחת שסוחפים את הצופה פנימה למרחבה של אדל. אולם למרות העדינות והרוך שמשרה היצירה, תנוחתה של אדל לא ברורה, ידיה משתלבות בגמלוניות והבעתה נעה בין שמחה למבוכה ולמלנכוליה - נבואה עצובה לבאות?

אדל נפטרה ב־1925 מדלקת קרום המוח והותירה את פרדיננד כיורשה הבלעדי. לפני מותה ביקשה מבעלה להוריש, אחרי לכתו, את שני דיוקנאותיה וארבעה ציורי נוף נוספים מאת קלימט, לגלריית בלוודר שבוינה (Österreichische Galerie Belvedere). רכושם של משפחת בלוך-באואר על-ידי הנאצים בזמן המלחמה, והיצירה סופחה בתהליך של אריאניזציה לאוסטריה.

פרדיננד נמלט לציריך ונפטר זמן קצר אחרי תום המלחמה. הוא נקבר לצד אשתו בוינה ולא זכה לראות את השבת "האשה בזהב" לבעלים הטבעיים שלה: מריה אלטמן (Maria Altmann) - אחייניתה של אדל שתבעה אותה ב-2003 מהאוסטרים, ולאחר מאבק עיקש וממושך זכתה. נתן.

1. גוסטב קלימט, דיוקנה הראשון של אדל בלוך באואר , 1907, 138x138 ס"מ, זהב ושמן על בד, הנויה גאלרי, ניו יורק.

 

https://jwa.org/encyclopedia/article/bloch-bauer-adele.

Agata Schwartz, Gender and modernity in Central Europe, University of Ottawa Press, 2010.

Anne Marie O'Connor, The lady in gold : the extraordinary tale of Gustav Klimt's masterpiece, Portrait of Adele Bloch-Bauer, Knopf, 2012.

Melissa Müller, and Monica Tatzkow, Lost Lives, Lost Art: Jewish Collectors, Nazi Art Theft, and the Quest for Justice. New York: The Vendome Press, 2010.

 

#אדלבלוךבאואר #גוסטבקלימט #קלימט #גוסטב #האשהבזהב #זהב #סימבוליזם #גוסטב #אומנותכהרףעין

43 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול