אור הירח מפלח את הלילה. תיש שעיר, מחוספס ומקורנן מזדקף במרכז של מעגל. ענפים של עץ אלון מתלפפים סביב הקרניים שלו ועטלפים חגים מעל לראשו. הוא בוהה בנו ומזמין אותנו לתפוס מקום בחוג התמוה שנוצר סביבו: נשים מכל הגילים, והן מעוותות ועייפות.
פרנסיסקו גויה, שבת המכשפות, 1798, שמן על בד (בעקבות פרסקו), 43×30 ס"מ, מוזיאון לאזרו גלדיאנו, מדריד
משמאל, גופה כחושה של ילד שרועה על הארץ. מימין אישה מבוגרת מציגה שלד קטן. אחרת מושיטה לתיש פעוט מדושן - בגאווה. בחזית, אישה שלישית עם מטפחת מסתירה את איבר המין של התיש. האם זה רמז לאקט מיני? ברקע, שלושה ילדים תלויים ומתייבשים על יתד ארוכה. טיב המחזה מתבהר: זה טקס הקרבה לשטן. לרשע יש פנים שעירות, גסות ומפלצתיות. הנשים במעגל הן המכשפות, והן מציעות לו קורבנות אדם. שבת המכשפות הוא ציור מאוחר של פרנסיסקו גויה. משפחת אוסונה האצילה הזמינה אותו ממנו עם עוד חמש יצירות כדי לעטר את מגוריהם בפאתי מדריד.
גויה השתייך לחברה הגבוהה, הוא היה משכיל ובעל שם. אך מאז שחלה במחלה קשה ב-1793, הסגנון שלו קיבל תפנית מדאיגה. האצילים המצועצעים, הזוהר והנוצץ של העבר פינו את מקומם לגופות מושחתות, למכשפות ולמחזות בלהה. הציורים והמחוספסים שלו קסמו מאוד לאצולה וגויה ניצל את המעמד שלו כדי לבקר דרכם את החברה בת זמנו. מסופר כי מאה וארבעים שנים קודם לכן, כפריות באסקיות שנתפסו כמכשפות על-ידי האינקוויזיטורים, הואשמו בכריתת ברית עם השטן והועלו על המוקד. הנאורות והמדע אמנם טרפו את הקלפים מחדש, וספרד נעה לעבר הקדמה. אבל הבורות של העבר לא שככה ורבים המשיכו להאמין במעשיות מופרכות ובאמונות טפלות חסרות שחר: למשל בטקס שבת המכשפות ובו נשים מקריבות ילדים לשטן.
גויה, שהתחנך על ערכי הנאורות, הבין כמה קל להאמין בבדיות וללכת שולל אחרי הבטחות בעלמא. בשבת המכשפות הוא יוצא נגד הנבערות: נגד הכנסייה שהטמיעה פחדים בעם כדי לחזק ולבסס את השליטה שלה, נגד פולחני הכישוף ונגד האמונות הטפלות הרבות שהושרשו בתרבות הספרדית לאורך השנים עד לתקופתו.
מי הן אם כך המכשפות במעגל האימה? נשים פשוטות וחסרות השכלה, אולי אצילות שהלכו שבי אחרי נביא שקר. התיש מסמל את השיגעון. המבט החלול שלו מסמן לנו להתקרב ולשים את עצמנו במקומן. לצלול לתוך מחשכי הנפש שלנו, אל מקום שבו אין להגיון אחיזה, ולהתעמת עם השדים העמוקים ביותר שלנו. כשנעיר את התבונה מהתרדמת שלה, נגרש את המפלצות שמקננות בתוכנו.
נתן.
חפשו את Art in a Blink
Comments